יום הולדת 5 שנים לבלוג!

מזל טוב!

לפני חצי עשור חשבתי שאני עומד לשנות את העולם. נכנסתי לבלוגוספירה וגיליתי שאני לא לבד ובעצם אני דג קטן. בעיקר החכמתי ואני שמח על ההזדמנות. הנה כמה עובדות ומספרים על הבלוג, והמלצה ל"טופ 10" של 5 השנים האחרונות:

הפוסט הכי פופולרי

הרשומה בעלת הכי הרבה כניסות (2,115) היא "ארבעה בנים – מה הם בעצם אומרים?" על פסח. כנראה זה בזכות ההפניה מויקיפדיה והחיפושים התכופים בגוגל מדי פסח. לקח: לכתוב עוד על נושאים שנוגעים לכולם ולקשר אותם לחיים שלנו.

הכי מרעיש

הפוסט "שדיים". הוא הצליח להוציא כמה אנשים מהכלים ולתת לי כמה טוקבקי נאצה. הטוקבקים הארסיים דווקא הכשילו את עצמם, מראים כמה יש להם "ראש כחול" כשאני התכוונתי בתמימות וחצי חיוך. הפוסט הזה מפגר אך במעט בפופולריות של "ארבעה בנים", ו267 אנשים (מתוך 795 קוראי הרשומה) חיפשו "שדיים" והגיע לבלוג שלי. מקווה שלא התאכזבו. לקח: תרבות זאת מילה גסה.

הכי באזזי

"שירת נשים" – הפוסט הכי צעיר. נתון די מפתיע. אם כי כיוונתי מיד לאחר תקרית בר-אילן והעברית. לקח: לתפוס את הרגע.

הכי שמח

כמה שניסיתי לארגן לעצמי מסעות וטיולים, הם לא הגיעו לעוצמה של "מסע הקסם המסתורי בניידת נ-נח". למעשה, זאת כתבה מ"קרוב אליך" של פורים של אותה שנה. לקח: לחפש אחרי חוויות מטורפות ולהיות ספונטני.

הכי יהודי

"תולדות האוי". מה יש במילה הזאת שאני משתמש בה מאות פעמים ביום? אפילו כשאני מדבר על הפוסט יוצאת לי אנחה של נחת. לקח: הפולקלור תמיד שווה התייחסות.

הכי צהוב

בעולם של "מעשה דרב", שעל אנפוף באפם של הגדויילים יוצאים סדרות של ספרות שו"ת, כדי לראות מה באמת עשו הגדולים. הפוסט "עמודים מעורערים" עוסק בדרך ארץ ומסביר מה הסתתר בתוככי עולם הפוסקים הראשונים, ולוואי שנהיה כמותם. לקח: הרכילות היא מזמן חלק מהחדשות.

הכי אישי

לפעמים ניסיתי להעביר בבלוג את התחושות המעורבות שלי, את היאוש וההקסמה שלי מהסביבה. חוץ מהתחושות הדתיות, תמיד טענתי שיש משהו קסום בבירוקרטיה. מישהו בעולם היה צריך לרשום פוסט על השם שלי ("איך הגיעה אייץ' לשם שלי?") ואני שמח שאני הראשון. בזכות הפוסט חסכתי הרבה שאלות, ויותר מכך – הכרתי עוד 5 "אור" שעברו לאיות שלי. עוד נהיה אימפריה. לקח: צרת רבים, מאות צפיות.

הכי סאטירי

כיף לכתוב סאטירה, אבל לפעמים זה קשה ויוצא סתם דוחף מידי. חוץ מהסאטירות שכתבתי לימי פאי, עולה על כולם ה"מדריך נבוכים לגלקסיה". איך אומרים מגבת בערבית ספרותית? לקח: כשהם מטרילים, שב בצד וצחק.

הכי פילוסופי

למדתי פילוסופיה באקדמיה. אבל ניסיתי מאוד לא להכניס את קוראי הבלוג לשפה הפילוסופית הקשה ולהעריב אליהם את הקריאה. "איך היהודים רצחו את השטן" הוא דוגמא מעולה למה שאפשר לקרוא: "תמורות אונטולוגיות בקונטינגנטיות של הרוע בקרב תיאולוגים מערביים". או שאפשר להסביר בשפה פשוטה שינוי תפיסתי של דמות דתית. לקח: לרדת ממגדל השן.

הכי שובר מיתוסים

למעשה, אני חושב שזאת הייתה מטרת הבלוג מלכתחילה. לעצור ולומר: "היי! שכחנו את המקור! מישהו פעם פתח ספר או עשה מחקר כדי לראות אם המיתוסים האורבניים אודות יהדות ומודרנה נכונות?". הפוסט "אריסטו המשולש" הוא אחד מני נסיונות רבים שעשיתי כדי לשבור מיתוס. ע"פ מדד הכניסות הוא די פופולרי. לקח: לא כל ספר עם כריכה קשה הוא תורה מסיני.

ודבר אחרון בהחלט

כל פעם זה מדהים אותי מה ש22 אותיות יכולות לעשות. מילים הורגות ומחיות, עושות מהפכות ומובילות אנשים ממקום למקום. אני מקווה שהצלחתי לעשות משהו מכל זה. הנה 2 היבטים על התופעה.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “יום הולדת 5 שנים לבלוג!

  1. Hanoch Shalev הגיב:

    איזה סיכום מקסים. שאפו. מזל טוב (באיחור קטן 😀)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s