על תופעת השיבה למקורות בקיבוצים

על תופעת השיבה למקורות בקיבוצים

קולות מעורבים נשמעים סביב תופעת ההדתה של הקיבוצים. בקצרה, קיבוצים רבים, וביניהם כאלו שהיו אות וסמל לאידואולוגיה הקיבוצית החילונית, מראים סמני שבר בגישה האתאיסטית הבלתי-מתפשרת. חדרי אוכל מוכשרים לתיאבון האורחים, מקוואות נבנים לטהרת נשות הקיבוץ וחדרים הופכים לבתי כנסת מאולתרים הפעילים מדי שבת בשבתו.

איני מעוניין לקבוע האם מדובר בתופעה חיובית או שלילית. התופעה לדעתי מורכבת, ויש מקום לביקורת על כל אחת מההתייחסויות.

כיפורים כפורים

יש אלו המרננים על "ניצחון האמת". שגם הכופר העז-פנים ביותר לא עומד בפני מסורת אבותינו. אך אולי כל מה שיש פה זה התנסות מהפרי האסור. כל מה שלא היה מותר מתגלה, הדת מעניינת ומסקרנת, וטבעי שבני הקיבוצים יתאהבו. אבל איך אומרים ביידיש: אהבה חולפת כמו סמרטוט לח.

ואין לי אלא ההתנסות שלי עם בני הקיבוצים. שיתפתי את דירתי עם קיבוצניק חילוני מקיבוצי הדרום למשך כשנה (אולי יותר). בין היתר סיפר לי שהוא לעולם לא מפסיד את יום הכיפורים אצלו בקיבוץ. שאלתי למה, מה מיוחד כבר ביום כיפור אצלם? הוא סיפר לי שמידי שנה ערב יום הכיפורים הוא זמן קבוע למסיבה. כל הצעירים מקיבוצי הסביבה מתקבצים אצלם, לאירוע המאורגן היטב ע"י צעירי הקיבוץ. מדובר לא במשהו מאולתר, אלא במסורת קבועה עם הגברה, תאורה ובר משקאות עשיר. הם שותים ושמחים עד שנופלים מהרגליים. לקראת הצהריים הם מתעוררים עם הנגאובר, בדיוק בזמן לארוחת הצהריים. הארוחה מוגשת כבכל יום, אלא שביום כיפור באופן קבוע מידי שנה מוגשת מנה בשרית של חזיר. מדובר במסורת מכוונת, אשר אולי בזמנו נחשבת מתריסה מאוד, אבל הצעירים הקיבוצניקים היום כבר לא מבינים מה כל העניין, והוא בכלל מעדיף בקר. אני מקשיב לסיפור שלו בעניין רב. מנסה להתחקות אחר כל מנהג ומנהג ומנסה להבין מה המקור, כמה לאווים ניסו מייסדי הקיבוץ לעבור. נראה לפעמים שהניסיון כל כך שיטתי ומדוייק, עד כי הוא שקוף ולא טבעי.

  הגדת השומר הצעיר – השמטת השמות הקדושים – מתוך הספרייה הלאומית

בהגדות הקיבוציות העניין נראה בבירור. לפעמים הטקסטים המקראיים נלקחים במלואם כאשר פשוט כל אזכרה קדושה נמחקת. הקורא מרגיש שהטקסט לוקה. למי הטקסט פונה? מי הוציאנו ממצרים? מי עמדה לאבותינו?

אקסטזי להמונים

השאלות הללו נשאלות וצפות. התשובה לא בהכרח תהיה מספקת, אבל תהיה לפחות תשובה רשמית שאפשר לכפור בה. יש קיר לצעוק מולו. ולכן, לא רק שהאהבה הקיבוצית בדת תחלוף כסמרטוט לח, אלא יכול מאוד להיות שהאתאיזם הקיבוצי עוד יזכה לעדנה דווקא משום היכרותו החדשה עם הדת. אי אפשר להציג מבט חלקי, המפגש עם הדת הוא מזעזע ולפעמים בוטה מאוד. פעם אחת שעשינו שבת יחד בדירה, אחד החברים של שותפי, קיבוצניק אף הוא, הכיר ש"הדתיים קוראים כל שבוע סיפור מהתנ"ך", ושאל איזה סיפור יש השבוע. הוא עצמו לא הכיר שום סיפור חוץ מ"היה אחד שרצה להרוג את הבן שלו, ובסוף בא מלאך והביא לו בן אחר". בכל אופן, פרשת השבוע הייתה פנחס. ועכשיו קוראים יקרים – איך אני מסביר לבן התם פרשה המתארת יחסי-מין המוניים, רצח קנאי ומלחמת אחים על רקע דתי?

ההמלצה שלי היא להראות את המורכבות בחיינו דרך הדת שמספרת סיפור בעיקר אנושי. זה סיפור של אנשים עם תכונות טובות ורעות, וניסיונם המתמשך לפרוץ את עצמם. להחכים מכל אדם, להתנבא על העתיד, להיחלם על הטוב, או לגרום כמה שיותר רע. אל תציגו מבט שווא שהדת היא אופיום להמונים, היא מרגיעה וגורמת רק טוב ושנטי. הציגו את האקשן שבה, את העליות והירידות. דברו דוגרי. הציגו את השאלות שעדיין מטרידות אתכם. כשהשותף שאל אותי על יום כיפור שלי, מלמלתי ג'יבריש ואמרתי לו שיום כיפור מזכיר לי את יהודה עמיחי ושהמטאפורות מלפני אלף שנים עדיין נוגעות ומרגשות אותי. ויהודה עמיחי, אף פעם לא קל לעיכול אבל ממש מעביר את הרצון לחוות את הרוחני ביום יום. וכולי אמונה שמסורת של אלפי שנים, גם אם מיוסדת על טעויות והזיונות כלשונם, יכולה ללמד משהו על האנושיות.

הומניזם גם כשלא נוח

בגזרה השנייה מצויים אלו הזועקים על אובדן הערכים, על הכפייה הדתית במרווח הציבורי הנקי, על השתלטות עוינת של תיאוריות פרימיטיביות אלימות על העדינות הסוציאליסטית. טוב, עם ערכים לא הולכים למכולת, ותנו לי לגלות שגם בהלכה אפשר לגלות גמישות במקרים של הפסד מרובה. אולי יהיו שיאמרו שיהיה ציני לומר שההכרעה היא כלכלית, אך אני חושב שכסף הוא לא מילה גסה, ואת הדבר-האחר אפשר להמשיך לאכול גם בבית.

בי"כ בבית השיטה

אבל הדבר החשוב ביותר הוא הפנמה של המסר הקיבוצי האמיתי. בביקורי האחרון בקיבוץ-נופש המארחת הצהירה על עצמה כ"אתאיסטית מוחלטת התומכת בשריפת הר הבית". היא טענה כי הדבר הקדוש בעיניה הוא האדם, הוא הדבר היחיד שיש להילחם עבורו, ולא שום דת. האם זהו ההומניזם? אני לא חושב. אם ההומניזם זה לכבד כל אדם באשר הוא, הרי הכבוד מתחיל בלכבד את הדעות והאמונות של כל אדם באשר הוא. דא עקא, זה כולל גם דתיים. הגישה העוקצנית של: "הם לא מכבדים, אני לא מכבד". מלבה את השנאה משני הצדדים. היא יוצרת דמוניזציה ואנטיגוניזם בשם שתי אידיאולוגיות שדוגלות באהבה.

ומה הפתרון פה? ההזנה ההדדית. לא להיות מוזנים מתקשורת ומתעמולה. ללמוד אחד על השני, אחד עם השני. לתלות את ההכרה על דמות של חבר ולא דמות בדיונית של מתנחל עם סנדלים ועוזי או קיבוצניק אוכל שפנים. להילחם אחד בשביל השני, כפי שאמר וולטר על חופש הביטוי: "אינני מקבל את דבריך, אך אני מוכן להקריב את חיי כדי שתוכל לאמרם".

הערה מעניינת – כשבקיבוצים שמרו מצוות עוד לפני שזה היה קול

"מנהג ישראל דין הוא" נהגו לומר, אז כנראה שהוא דין. הסיפור על החזיר ביום כיפור הזכיר לי את מה שכתב "ערוך השולחן" בהלכות חנוכה על "אותם אלו המשחקין בקארטין [קלפים]". "ערוך השולחן" גוער במנהג העתיק שנפרץ וקורא לבטלו. ואולם, קראתי שמה שהעולם עדיין מקל ומשחק בקלפים וסביבונים בחנוכה הוא כדי לעשות היכר לדברי "ערוך השולחן", כלומר, שדבריו יהיה עדיין רלוונטיים – שהרי אם יפסיקו, על מה הוא יצעק בחנוכה? כך יוצא שהמנהג הרע הופך למצווה של ממש, לסמלי החג.

ואפילו בסיפור המתריס לעיל אני מוצא נקודת אור. קידוש שבת ויום-טוב לפי רוב הדעות הוא מצווה מהתורה. הקידוש על היין לדעת כולם הוא מצווה מדרבנן. מדאורייתא נראה שמספיק קידוש בפה שמבחין בין יום החול ליום הקדוש. כך אם לאחר תפילת ערבית אמרתי: "שבת שלום", נראה שיצאתי ידי חובת מצוות קידוש מדאורייתא, וכנ"ל בחגים. אם כן, נראה כשבן-קיבוץ אומר לחברו: "איזה קרחנה היום-כיפור הזה!", הרי שהוא יוצא ידי חובת מצוות עשה מדאורייתא של קידוש ליום הכיפורים, מה שאנחנו עושים בתפילת ערבית בברכת שהחיינו.

הערה מעניינת נוספת

לא כתבתי איך עניתי לזה ששאל אותי על פרשת השבוע. אז…נתתי לו לטעום קצת רגל קרושה והוא הלך לירוק הכול בשירותים. True story.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s