מבוא ליהדות חושבת – זכרון מתוק מפרופ' ליבוביץ'

מבוא ליהדות חושבת

עלה במחשבתי לבכר דווקא באחד ממוריי הדגולים ביותר, אם כי בזמן תפארתו עוד הייתי יונק, כיוון שהוא אות ומופת, והרבה מדבריו הם נר לרגלי. מוזר הדבר להתחיל דווקא במוות, אולם לפי תורתו שלו עצמו המוות הוא המצב הסטטי, בעוד החיים הם דינאמיים, לא יציבים, מכאן שדווקא המוות הוא ההתחלה. דברי להלן הם מעין הספד מאוחר, לחכם דורינו, פרופ' ישעיהו ליבוביץ' ז"ל.

פרופ' ישעיהו ליבוביץ'

פרופ' ישעיהו ליבוביץ'

יהודי עם ראש מורם

הכרותי הראשונה עם דמותו העשירה של י"ל (ישעיהו ליבוביץ') הייתה בקורס שלקחתי בפקולטה לביו-רפואה בטכניון. הקורס, אשר הועבר ע"י פרופ' משה גור יבל"א, עסק בשאלת המוח והמחשב (האם המחשב חושב? האם המוח שלנו מבצע פעולות חישוביות?) ושאלות נוספות הקשורות לעניין הנ"ל תוך התעמקות בצדדים המדעיים של הסוגיא. ואין הדבר מן הנמנע כלל, שלא נעסוק בבעיה הפסיכו-פיזית, ואם הבעיה הפסיכו-פיזית, כיצד לא יעלה שמו של י"ל?!

הוטל עלינו לקרוא את חיבורו של י"ל בנושא בהוצאת האונ' המשודרת. וכל מילה נחקקה על ליבי ומאז עברו תחת עיני חיבורים רבים שלו. יאמר לזכותו, כי למרות עוקצנותו הידועה, ידע לשמור על ממלכתיות מופתית כאשר נדרש לחבר חיבורים אינצקלופדיים (אף על פי שלא פעם האשימו אותו אחרת). לא מזמן נתקלתי בחיבור קטן שלו העוסק ביחסי דת-מדינה, אשר פורסם באטלס להסטוריה יהודית. בהפתעה גמורה לציפיותיי, המאמר עסק בתופעות בצורה אובייקטיבית, נינוחה, רגועה וגם קלה לקורא: תכונה שמעט מאוד מאנשי האקדמיה יכולים לזקוף לזכותם.

בחזרה לאותו הקורס, בו הסתופפנו סטודנטים מעטים מאוד באותו סמסטר חורף קר, לשמוע קצת חכמה מפרופ' גור. המאמר הראשון שקראנו הוא מאמרו המפורסם של אלן טיורינג, מאבות מדעי המחשב, העוסק באותה שאלה לעיל. הפרופ' נגח במאמר והפריך טענה אחר טענה. אני, כאיש מדעי המחשב, נשתתקתי. מאמרו של טיורינג הוא עדות ניצחת לדלותם האינטלקטואלית של אנשי מדעי המחשב בפרט, והמדעים המדוייקים בכלל. נימוקים פילוסופיים "בגרוש" היו מנת חלקו של טיורינג באותו מאמר. אדם יכול להיות מדען דגול, אך בעל הבנה מועטה מאוד על התנהלות העולם הזה. לצערי, גישה זאת עדיין אופפת את רוב אנשי ההיי-טק, זלזול כולל במדעי הרוח ותליית כל יהבם על אלוהי הטכנולוגיה, מה שמתבטא לרוב גם באתאיזם גמור ודל מעפר.

ואז הגיע המאמר השני, ליבוביץ'. ניצבה מולי דמות של אדם מרשים, מדען אמיתי (ביו-כימאי במקור), אך גם פילוסוף שיודע לתקוף את השאלות תוך התבוננות בכל הצדדים: הן המדעי-רציונליסטי-קר, והן הפילוסופי-מחשבתי. גם בתחום היהודי עמד בגאון, יהודי שלא צריך להתנצל על היותו שומר תורה ומצוות, אלא עומד בגאווה ועובד את בוראו באותם חוקים "פרמיטיביים" שניתנו לנו בסיני.  פרופ' גור קרא חלקים ממאמרו ונשען על כסאו בנוסטלגיה. סיפר לנו סיפורי "גבורה" מימיו באוניברסיטה בהם זכה לשמוע מפי י"ל. ומתגעגע. כמה שהוא מתגעגע.

רעות רבות תחת השמש

ואף אני מתגעגע, למרות שלא הכרתי אותו לפני כן. ויש הרבה למה להתגעגע. "רוב האנשים לא חושבים" נהג לומר. וליבי נחמץ בקרבי כאשר אני רואה את תנועת התשובה דהיום. כל יהודי חייב בתשובה, אם כי זאת מצווה פרטית שלו, ולכן לכל יהודי תשובה משלו. אולם, היום יש "ארגונים להחזרה בתשובה" שמפעילים מכונה משומנת היטב לשכנוע יהודים לחסות בצל היהדות. יש בחלק מאותם ארגונים מרצים כשאני רואה ושומע אותם, אני רואה ושומע בעיניי רוחי את המטיפים הנוצרים האמריקאים. מתפלמסים על שטויות: דינוזאורים, אבולוציה, נותנים תירוצים שקראו בספר של מטיף נוצרי. פופוליזם זול של דת. (שלא לומר פרוטיסטיוציה של הדת). טוב, אולי מתוך שלא לשמה יגיע לשמה. (הערה: שמעתי במו אוזניי את הרב זמיר כהן מצטט ומפאר את "הפרופסור החכם ישעיהו ליבוביץ'") אך התפיסה המעוותת הזאת של שיווק היהדות חורה לי עד מאוד. המצב היום הוא שבישראל, הדת היהודית נחשבת כנכות, כבורות. אמת, תמצאו שומרי תורה ומצוות בעמדות גבוהות ביותר, אך הדעה הרווחת בקרב הרבה חילונים היא "כל עוד הם לא מזיקים, שיעשו מה שבראש שלהם". עבור הרבה אנשים, החילונות היא הנורמה, הדתיות היא סטייה. אדם דתי הוא מוגבל, לא רק באיסורים הגופניים, אלא גם במחשבתו לחשוב מחשבות. ואני מתגעגע לי"ל, שהיה דגם ליהודי חזק ומשכיל.

ועוד הסריחו הדרכים מאז שהלך. יום אחד נתקלתי בסידור חדש לעדות המזרח ובהקדמתו כְּתב הסכמה של אחד מגדולי מנהיגי הציבור החרדי-ספרדי. וכך היה לשונו: כשבן עדות המזרח יבוא להתפלל במניין אשכנזי, יתפלל את הנוסח שלו, כי זה הנוסח הנכון והנוסח האשכנזי טעויות רבות נפלו בו. ואספר ברשות הקוראים סיפור נוסף, על האבן-עזרא הספרדי, שנזדמן לכהן כרב בקהילה מסויימת, וראה שבאותה קהילה אומרים בתפילת הלחש תחינה מסויימת. אולם, סבר הראב"ע כי נוסח אותה תחינה שגוי, ויש לאמרה אחרת. כשראה שאין בידו לשנות את מנהג אנשי המקום, קיבל על עצמו לומר את הנוסח השגוי. וכי תאמר: מה היה קורה אילו היה אומר את הנוסח שלו- הרי תפילת לחש היא ואין שומע. אלא "אל תפרוש מן הציבור". ובכלל, ההפרדה האיומה של דורינו האחרון בין אשכנזים לספרדים, יסודה אך ורק בתנועה הציונית. כי בזמנים קדמונים, כיבדו אלו את אלו, ויהדותם של אלו לא פחותה מיהדותם של אלו. ודוגמא אחת אתן, של הרב המרוקני יעקב ששפורטש, אשר עבר מקהילתו בצפון אפריקה לאירופה (הולנד ולאחר מכן אנגליה) וקיבל עליו את מנהגי האשכנזים! וכדאי לנו גם בדורינו אנו לחזר אחר רבנים כאלו, הלוחמים בשבתאות לסוגיה. ואני מתגעגע לי"ל שאמר שהשכינה לא מדברת מפיו של אביי או רבא, אלא המחלוקת היא דבר ה'.

ממרוקו לאנגליה

ממרוקו לאנגליה

ועוד רעות רבות חודשו שוב תחת השמש, ואין מי שילחם בהן. כגון טיפוח הבורות אצל הנשים החרדיות. ואיני מדבר חס ושלום על רפורמה! הרי אין זה מתפקידה של האישה להתפלפל בסוגיות בבא מציעא עם הרי"ף והתוספות, אך ברור כי האישה חייבת ללמוד את עקרונות האמונה, מחשבת ישראל, וגם הלכה הנוגעת לא רק לגביה מצוות שבהם היא מחוייבת. ומדוע? עובדה ידועה היא עוד מימי ראשית תורתינו: "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך". האמא מלמדת את הילדים את התורה. ואם האמא לא תדע תורה- מי ילמד את הילדים? לימוד תורה אין הוא אומר דווקא ישיבות או מדרשיות לנשים. ודוגמא נפלאה היא הקהילות הדתיות המנותקות מהעולם החרדי של היום. אמי שתחי' ,בת למשפחת יהודים דתיים מהודו, קיבלה מאימה (והיא מאימה והיא מאימה) מנהגים שונים ומשונים שלא ידעתי מה מקורם. ורק לאחר שנים רבות ראיתי כי מקור אותם מנהגים הוא בין דפי הגמרא או במפרשים על שולחן ערוך. לדוגמא, לא לאכול ביצה קלופה ששהתה בלילה. מסתבר שמנהג מוזר זה, שבעוונותי הרבים לגלגתי עליו, מקורו במסכת פסחים. ואיך אימותיי ידעו זאת אם לא פתחו גמרא מימיהן? געגוע-אמרתי כבר?

ובכל זאת: מי"ל עד י"ל

ולמרות זאת, אני עצמי חולק רבות על פרופ' י"ל בנושאים שונים, כפי שאיני פוחד לחלוק גם על הרמב"ם פה ושם בעילעוליי במורה נבוכים. ואני בטוח שאילו היה י"ל היום, היה מבין אותי, שהרי בעצמו אמר שלכל דעותיו, אפשר להביא ראיה נגדית. ואילו לא בזה עוסק אני, אלא בדבר מהותי יותר.

ראשית, מקום תורת החסידות בימינו. י"ל היה מתנגד גדול להתעסקות בתורת "הבנת האלוקות", תפילות "השתפכות הנפש" ושאר דברים המאפיינים את החסידות. אולם, אני עצמי גדלתי בין חסידים הרבה, ויתכן כי הושפעתי מדרכיהם. מהי החסידות? החסידות מסבירה כיצד לנצל את הידע שיש לנו בעולמות עליוניים למטרת "רווח" בעבודת הבורא. כשם שלעולם הפיזי הזה יש חוקי טבע, כך גם לעולמות העליונים, ואם כן, אין החסיד שונה בהרבה מפיזיקאי. החסידות, המבוססת בין היתר על קבלת האריז"ל (יצחק לוריא, עוד י"ל) אינה נוגדת את הרציונליזם, אלא משלימה אותו. אציג כמה דוגמאות.

  • נימוק ידוע של הרמב"ם לעבודת ה' בקורבנות וניסוך יין הוא "כי כך היו רגילים במצרים". וגם י"ל רוכב על הגל הזה, וטוען שאין בעבודת הקורבנות כל רציונליזם. אולם, הרעיון החסידי מביא נימוק פשוט ואלגנטי: "עבדו את ה' בשמחה" מחד ומאידך: "אין שמחה אלא בבשר וביין". יש יותר פשוט מזה?
  • הקבלה הלוריאנית הביאה לעולם את הרעיון הגאוני של צמצום: האל מצמצם עצמו (את כבודו, אם תרצו) על מנת לאפשר חיים בעולם הזה.  הנה לכם סיבה למה האל לא יכול (כביכול), לפי עקרונות האמונה, ללבוש גוף. כי אילו היה בעל גוף, אז לעולם הזה לא היה קיום. והרציונליסטים ימשיכו להיאבק בשאלת האבן הבלתי מורמת כרצונם.
  • הרעיון החסידי נאבק גם באמונות הזרות. דבר ידוע הוא שבנצרות, האל מזוהה עם הלוגוס: המילה, הרעיון. שנאמר (הברית החדשה, יוחנן פרק א', א') "בראשית הייתה המילה, והמילה הייתה עם אלוהים, והמילה הייתה אלוהים". בעל התניא, מבלי לשים לב כמעט לרעיון הגדול שהוא מעביר, מסביר (במילים שלי, במטותא) שעולם המחשבה (=הלוגוס) עבור האל הוא כפי עולם המעשה (=הפיזי) עבורינו. משמע, שהאל מעל הלוגוס. ומאמר ידוע של י"ל מסביר את ה"בראשית" הראשון: "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ". פסוק זה סותר את שלוש האמונות האחרות. בין האל לעולם יש יחסי בורא-נברא. האל הוא לא חלק מהטבע (פאגניות), האל לא חדר לטבע (נצרות, סיינטולוגיה) והאל הוא לא הטבע (אתאיזם). ואלו דברי בעל התניא ממש! ועל פי בעל התניא, מי שמוריד את האל לדרגת הלוגוס, עוד יוריד אותו לדרגה הפיזית, וזהו המשך הפסוק בברית החדשה: "והמילה הפכה לבשר ודם השוכן בתוכנו, וראינו את תהילתו, תהילת בנו יחידו של האב המלאה חן וחסד ואמת" שאת תוצאותיה אנו יודעים היטב.

    בעל התניא

    בעל התניא - רעיונות מהפכניים לחסידים פשוטים

ובכלל, במקומות רבים בכתבי החסידים, ניתן לראות נקודות חופפות ממש לתורתו של י"ל, וקצרה היריעה מלתאר כמה פעמים המילה "לשמה" מופיעה בכתבי ה"קדושת לוי" או כמה תפיסת האל אצל רבי נחמן מברסלב מזכירה את תפיסת י"ל את האל. בנוסף, י"ל עצמו מזכיר לא מעט בספריו: "למרות שרב זה מאופיין עם הרעיונות החסידים להם אני מתנגד הוא אומר פה דברים נכונים…" מה שמראה כי כנראה החסידות לא מאוד הפריעה לי"ל, אלא יתכן שפשוט הוא סירב "לרדת מהעץ", אם מותר לי בכלל לחשוד במורינו הדגול.

ואולי לחלוק על י"ל בדבר אחרון, אך אופטימי. י"ל לא היה בטוח בהמשכיותה של היהדות בימינו, ושיער שהיא תשרוד בצורת קהילות חרדיות סגורות, ולא תחזור לימי תפארתה כמו בספרד של ימי הביניים, או ארץ ישראל של רבי יהודה הנשיא. וברוך ה', עיניי רואות אחרת. "אמת מארץ תצמח" – הקהילות החרדיות מתפכות והופכות חכמות יותר, משכילות יותר, הליקויים שנצטברו שם אט אט מצטמצמים ואנו צועדים לקראת יהדות נבונה, חושבת, אך עדיין בארבע אמותיה של ההלכה. צר לי פרופ' ליבוביץ', נבואת הזעם הזאת לא תתגשם – כבר היום תמצא את ספריך בבתי חרדים עומדים על מדף אחד לצד ספרי הרמב"ם.

נספח – "תורת אמך"

לידינו התגלגל בצורה כלשהי ספרון עתיק מסוף המאה הי"ט המכיל את ארבעת הטרגיות המפורסמות של שייקספיר (המלט, יוליוס קיסר, רומאו וג'ולייט והמחזה הסקוטי). לאמי שתחי', הייתה דרך מקורית לעזור לנו בלימוד האנגלית אף על פי שאינה שלטה בשפה. היתה נוטלת שני ספרים מן המדף: מילון אוקספורד וספר אקראי בעל אותיות לטיניות-אנגלוסקסיות. "עכשיו תתרגם לי מה כתוב בספר". מזלי לא שפר, שכן קיבלתי את אותו ספרון עתיק, ורבות הן מילותיו של שייקספיר אשר לא מופיעות במילון החדשני. אמנם, מזלי היה רב הרבה יותר מזה של אחי, שקיבל למלאכת תרגומו ספר של אריך קסטנר. "אמא, אני חושב שיש בספר הזה שגיאות, אני לא חושב שמאייתים ככה את המילה, חוץ מזה, איפה אני מוצא את ה'בטא' הזאת?" [ß] – קרא. "אין פה שגיאות". לחשתי לאחי. "זה גרמנית".

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “מבוא ליהדות חושבת – זכרון מתוק מפרופ' ליבוביץ'

  1. שמואל יצחק הגיב:

    משאלה אחת יש לי, והיא זאת, שתמשיך ביתר עוז ותפארת, את עבודתך הנאמנה בכתב אמת, למען אשר יקוים "שפת אמת תכון לעד".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s